רעידות אדמה

בדק בית – רעידות אדמה

מה אנו בודקים?
חברת טרמינל מתמחה בבדיקת עמידות מבנים ברעידות אדמה לפי הסיווגים המופיעים בתקן ישראלי ת"י 2413. ע"פ התקן, קיימת חלוקה לשלוש קטגוריות ראשיות ובהתאם לכך משתנה מורכבות הבדיקות.
תמ"א 38
לפני מספר שנים, הוקמה ועדת מומחים בכדי לקבוע מה האמצעים שבהם יש לנקוט בכדי להביא לחיזוק מבנים ישנים, המצויים בהמוניהם ברחבי הארץ, לצורך שיפור עמידותם ברעידות אדמה שצפויות לפקוד את אזורנו בעתיד. בעקבות מסקנות הועדה, פרסם מכון התקנים הישראלי את תקן 2413 שעוסק באופן הסיווג של המבנים הקיימים ובדרכים שבהם יש לנקוט לצורך החיזוקים. כמו כן פורסמה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א 38) שעל פיה מתאפשר ביצוע עבודות חיזוקים הכוללים הרחבות בניה של מבנים קיימים. נוסף על כך, שונה חוק הבתים המשותפים באופן שכיום נדרשת הסכמה של מעל 50% מבעלי הדירות לצורך ביצוע השינויים המתבקשים במבנה וזאת לעומת 100% כפי שהיה בעבר.

בדק בית רעידת אדמה 1

כיצד רעידת אדמה משפיעה על מבנים?

רעידת אדמה גורמת לתזוזה אופקית של חלקי המבנה. תזוזה זו הינה תזוזה דינאמית. כתוצאה מתזוזה זו, חלקי המבנה השונים נעים אחד ביחס לשני בצורה אופקית, ולעיתים אף בכיוונים מנוגדים אחד לשני. קצב התזוזה תלוי במספר גורמים שהראשים מבניהם הינם:
עוצמת הרעידה של הקרקע – ככל שעוצמת הרעידות גבוהה יותר, כך עוצמת התזוזות במבנה תהיה חזקה יותר.
גובה המבנה ביחס לחתך אופקי שלו (תמירות) – ככול שהיחס בין גובה המבנה לחתך אופקי שלו, יהיה גבוה יותר, כך המבנה יחשב לתמיר יותר והתזוזות ההדדיות בין חלקיו השונים יהיו חריפות יותר.
קשיחות המבנה – גורם זה מתחלק לשני חלקים. במבנים שבהם הקשיחות נמוכה יחסית (לדוגמא מבנה פלדה ועץ) שבהם קיימת גמישות, מומרת חלק מן האנרגיה הקינטית המועברת למבנה כתוצאה מן התזוזות לאנרגיה פוטנציאלית הנספגת בתוך הרכיבים. בצורה כזו מוגדלת העמידות של אותו המבנה בזמן רעידות אדמה. המקרה הקיצוני לכיוון השני, הינו במבנה קשיח. ככול שקשיחות המבנה גבוהה יותר, כך יתקשו הרכיבים השונים שלו לנוע אחד כלפי השני. במקרה היפותטי של קשיחות אין סופית, לא תהיה כלל תזוזה הדדית בין הרכיבים.
התזוזות ההדדיות בין החלקים השונים של המבנה, יוצרים בו עיוותים ושינויים בעומסים המופעלים על הרכיבים השונים. שהדרגת העומס על רכיב מסוים או על נקודה אחת בו עולה על דרגת החוזק שאליה הוא חושב, נגרם כשל. כשל נקודתי כזה, עלול לגרם לתגובת שרשרת וזאת כיוון שמרגע שהוא נוצר, משתנה לחלוטין הסכמה הסטטית של המבנה כולו ביחס לעומסים שאליו הוא תוכנן.
ישנם מקרים באירועי רעידות אדמה שבהם מבנים שונים, נבנו בצמוד זה לזה. במידה ומבנים אלה אינם מידת תמירות אחידה (הגובה ביחס לחתך אופקי) או שהם נבנו מחומרי בניה אחרים או שדרגת הקשיחות שלהם שונה זה מזה, נוצרות תזוזות הדדיות בין מבנה אחד לשני. תזוזות אלה הינן דינאמיות וחזקות ולמעשה המבנים מתנגשים אחד בשני. כתוצאה מהתנגשות זו נגרם הרס רב עד כדי כשל כללי למבנים המעורבים.

בשנים האחרונות גברה המודעות בארץ לנושא וזאת כיוון שע"פ תחזיות מדעיות, צפויה רעידת אדמה קשה בארץ בטווח של 50 שנים הקרובות. לאור זאת, הוקמה ועדה ממשלתית שתגבש דרכי פעולה בכדי להיערך לרעידת אדמה כזו מבעוד מועד. בעקבות המלצות הועדה, פרסם מכון התקנים הישראלי תקן חדש, שמספרו 2378 ובו הנחיות כיצד לדרג מבנים קיימים מבחינת רמת עמידותם בפני רעידת אדמה אפשרית כזו. בנוסף, פורסמה תוכנית מתאר ארצית חדשה (תמ"א 38) ובה נקבעו קווים מנחים חדשים לגבי תוספות בניה למבנים קיימים. בין היתר נקבע כי לא ניתן יהיה להוסיף תוספות בניה שונות כאלה (קומות נוספות או אגפים) מבלי לחזק את המבנה כולו לכוחות אופקיים וכן ניתנה עדיפות לסגירת קומות קרקע בבניינים הבנויים על עמודים (קומת עמודים) והפיכת האזור לדירות קרקע. באופן זה מוגדל כושר הסיבולת של המבנה ברעידת אדמה. הבעיות הקשות יותר הינם למבנים שתוכננו לפני שנת 1976, השנה שבה פרסם לראשונה מכון התקנים הישראלי את תקן מספר 378, העוסק בחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה. לפני כן, לא היה תקן שמחייב תכנון לעמידות מבנים ברעידות אדמה.

בדק בית - רעידות אדמה 2