שאלות ותשובות

בדק בית – שאלות ותשובות

מיהו מהנדס מומחה?

מהנדס מומחה, בתחום הבניה, הינו מהנדס אזרחי בד"כ בענף מבנים, בעל מומחיות ייחודית בבדיקת מבנים. ישנם מהנדסים רבים, גם בתחום הבניה, אך לא לכולם הידע והכישורים לבצע בדיקות הנדסיות. מהנדס מומחה צריך להיות בעל ידע מורחב בנושאים של תקנים, תקנות, פסיקה משפטית בתחום הבניה וניסיון עשיר.

מי רשאי לבצע בדיקות הנדסיות?

רשאי לבצע בדיקות הנדסיות, הינו מהנדס בעל מומחיות בתחום. רובן ככולן של כל חוות הדעת המוגשות בתיקים של ליקויי בניה נערכים על ידי מהנדס בניין, המומחה לתחום ליקויי הבניה.

מתי כדאי לרוכשי דירה חדשה לבצע ביקורת מבנים?

רצוי לבצע את הבדיקה עוד בשלבי הבניה השונים. הבדיקה הינה למעשה מעין פיקוח עליון מצד הרוכש על הקבלן המבצע את עבודות הבניה. במשך מהלך הבניה, רצוי לבצע לפחות 4 בדיקות שונות בשלבי שלד, תשתיות אינסטלציה וחשמל, טיח וריצוף ועבודות גמר. במידה והדבר אינו מתאפשר, רצוי לבצע את הבדיקה בזמן או בסמוך מאוד למועד קבלת החזקה על הדירה. אם גם בשלב זה אין אפשרות לבצע את הבדיקה, אפשר יהיה לבצעה גם בשלבים מאוחרים יותר כגון במהלך תקופת בדק הבית ובמהלך תקופת האחריות.

מדוע דרושה חוות דעת הנדסית לרוכשי דירה חדשה?

חוות דעת הנדסית הינה ראיה משפטית. בדיקת הדירה בשלבי הבניה השונים או בשלבים מאוחרים יותר, מציגה תמונת מצב לגבי הנכס נכון למועד ביצוע הבדיקה. בדרך כלל אין כוונה מראש להגיש תביעה משפטית. בשלבים הראשונים, חוות הדעת מחזקת את עמדתו של רוכש הדירה כלפי הקבלן הבונה והוא מצידו משתדל לשפר את רמת הבניה ורמת השרות. בשלבים מאוחרים יותר, אם הבניה בוצעה למרות הכל בצורה לקויה ועדיין קיימים ליקויים, נוצר צורך להגיע לערכות משפטיות. במקרה כזה, חוות הדעת מהווה בסיס לתביעה המשפטית. בלעדיה לא ניתן להגיש את התביעה כלל.

האם כדאי לבצע בדיקה הנדסית גם לפני רכישה של דירה יד שנייה?

בזמן רכישה של נכס ישן, קיים סיכון שקיימים פגמים אשר אינם גלויים למי שאינו מומחה לתחום הבניה. עלות הבדיקה ההנדסית זניחה ביחס לעלות בנכס וביחס להוצאות אחרות הכרוכות ברכישה (כגון מס רכישה, שכר טרחת עורך דין , דמי תיווך וכו'). בדיקה כזו עשויה למנוע אי נעימויות עתידיות כאשר לאחר הרכישה ולאחר המעבר למגורים בנכס החדש מתגלים פגמים אשר היו יכולים להיות מאותרים לפני הרכישה. פגמים אלה היו נלקחים בחשבון הכלכלי של עלות הרכישה ואולי אף היו מעמידים בסימן שאלה את כדאיות הרכישה.

כמה זמן אורך תהליך משפטי במקרה של תביעת ליקויי בניה?

תהליך משפטי בתיקים של ליקויי בניה, מתחלק באופן כללי לשלוש אפשריות ראשיות. האפשרות הנפוצה הינה הליך בבתי המשפט. האפשרות הנפוצה פחות הינה הליך בוררות הנידון מחוץ לכותלי בית המשפט. האפשרות הנדירה יותר, אשר הונהגה רק בשנים האחרונות, הינה הליך של גישור.הליכים המהירים יותר הינו הליך הבוררות והליך הגישור. הליך הדיונים בבית משפט איטי יותר בד"כ בשל העומס בבתי המשפט. תהליך כזה עשוי להמשך בממוצע כשנה עד שנה וחצי, למעט מקרים נדירים יוצאים מן הכלל.

מה עדיף – בוררות או בית משפט?

לכל מטבע ישנם שני צדדים, דהיינו ישנם חסרונות וישנם יתרונות בכל אחד מן ההליכים. הליך הבוררות מהיר יותר מצד אחד אך לעיתים יקר יותר מההליך בבית משפט. בנוסף, בד"כ לשופטי בית המשפט ניסיון עשיר יותר המביא לרוב להכרעות צודקות יותר.

תביעת ליקויי בניה

במקרה של נזק מדירה אחת לדירה שנייה (סכסוך שכנים), מה עושים?

גם במקרים כאלה דרושה חוות דעת הנדסית אשר מהווה בסיס ראייתי. הליכים משפטיים בנושאים של סכסוכים בין שכנים יכולים להתדיין הן בבתי משפט רגילים, בוררויות או גישור וכן גם אצל המפקח/ת על הבתים המשותפים הינו גוף משפטי בעל סמכויות כשל בית משפט שלום וערעור על החלטותיו יש להגיש לבתי משפט מחוזיים. כמובן, לפני שפותחים בהליך משפטי, יש למצות את כל האפשרויות להגיע לסיום הסכסוך. חוות דעת הנדסית עוזרת במקרים רבים רק מעצם היותה גורם מרתיע כלפי הצד אשר גרם לסכסוך.

מי רשאי לעסוק בעבודות שיפוץ?

עפ"י חוק, רשאי לעסוק בשיפוצים רק מי שברשותו רישיון מתאים לכך מרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. סיווג קבלנים לעובדות שיפוצים מתחיל מקטגורית א1- ומסתיים בקטגורית א5-. ההבדל בין הרמות השונות הינו בהיקף הכספי של העבודה המותרת לאותו הקבלן. לצורך הגדלת הסיווג, נדרש מן הקבלן ניסיון עשיר יותר וכן יכולת כספית. בסיווגים גבוהים יותר נדרשת גם העסקה של מהנדס בניין.