ליקויי בניה – שלד בנין

בדק בית – ליקויי בניה – שלד של בנין

שלד המבנה הינו מערכת של אלמנטים הנושאים את העומסים השונים ומעבירים אותם אל הקרקע. החלקים התת-קרקעיים של המבנה, אלה אשר באים במגע ישיר עם הקרקע, נקראים מערכת הביסוס. מערכת כזו יכולה להיות עשויה בדרכים שונות בהתאם לקרקע בה ממוקם המבנה. לדוגמא, באדמה פעילה בעלת מרכיב חרסיתי הביסוס הרצוי הינו כלונסאות אשר מונעות מעבר כוחות אנכיים מן הקרקע למבנה. החלקים העיליים של המבנה מורכבים ממערכת של עמודים, קורות ורצפות ואלה מעבירים את עומסים השונים, הן המשקל העצמי של המבנה והן עומסים שונים כגון עומסי רוח, עומסי רעידות אדמה, עומסים שימושיים (ריהוט, אנשים וכדומה) אל מערכת הביסוס ומשם העומס מועבר אל הקרקע.

ליקויי בניה - שלד בטון של מבנה
ישנן דרכים שונות לתכנן ולבצע את החלקים העיליים של שלד המבנה. השיטות המקובלות בארץ ניתנות לחלוקה ראשית לשתי קטגוריות. הראשונה הינה שלד עשוי פלדה ונפוצה בעיקר במבני תעשיה ומשרדים והשנייה הינה עשויה בטון הנפוצה הן במבני מגורים, הן במבני משרדים והן במבני תעשיה. שיטה נוספת אשר לא נפוצה בארץ הינה בניית שלד עשוי עץ.
בשלד העשוי בטון, קיימת חלוקת משנה נוספת, גם היא לשתי קטגוריות עיקריות. האחת הינה בניה באלמנטים מתועשים (טרומיים) בהם חלק או כל רכיבי השלד של המבנה מיוצרים במפעל ומובאים לשטח שם הם מחוברים אחד אל השני. בדרך כלל רכיבים אלה מכילים בתוכם כבלים דרוכים, דבר המאפשר הקטנת חתכי האלמנים ( ובכך לחסוך משקל עצמי) ומנגד הגדלת כושר הנשיאה של כל אלמנט. שיטה אחרת הינה של של בטון היצוק באתר הבניה, שבה הבטון מובא לאתר כשהוא במצב נוזלי ונוצק לתוך תבניות שבהם הכנו מבעוד מועד מוטות הזיון העשויים פלדה.

לכל השיטות אשר תוארו לעיל, קיימים תקנים של מכון התקנים הישראלי ובהם מפורטים שיטות החישוב הנדרשות, העומסים שאותם יש לקחת בחשבון והשיטות לביצוע. תקנים חשובים ועיקריים שיש לתכנן ולבצע לפיהם הינם כמפורט ברשימה הבאה:

  • תקן מספר 466 הנקרא גם "חוקת הבטון", המגדיר את אופן החישוב ואופן הביצוע של רכיבי שלד העשויים בטון.
  • תקן מספר 1225 המגדיר את אופן התכנון והביצוע של שלד העשוי פלדה.
  • תקן מספר 412 שבו מפורטים העומסים המאופיינים בבניה.
  • תקן מספר 413 המגדיר את הדרישות לתכנון לצורך עמידות ברעידות אדמה.
  • תקן מספר 414 המגדיר את עומסי הרוח שיש לקחת בחשבון בתהליך התכנון.
  • תקן מספר 940 העוסק בביצוע ביסוס מבנים.
  • תקן מספר 1923 שבו מוגדרות הדרישות לביצוע בטון יצוק באתר.
  • תקן מספר 1523 חלק 1, שבו מוגדרות הדרישות לביצוע בניית קירות בלוקים לא נושאים.

בנוסף, ישנם עשרות תקנים נוספים שבהם מוגדרות שיטות הבדיקות לבטון ודרישות לתכונות החומרים השונים שמהם עשוי השלד.

כיוון ששלד המבנה ברובו מוסתר בגמר עבודות הבנייה, קיימת חשיבות מרובה לבדוק את אופן הביצוע במהלך עבודות הבניה עצמן (בדק בית) כיוון שלאחר מכן את מרבית העבודות לא ניתן יהיה כלל לבדוק. הליקויים הנפוצים ביותר הינם בשלד בטון היצוק באתר. הסיבה לכך הינה שבשיטות הביצוע האחרות, חלק ניכן מן האלמנטים מיוצר במפעל ומובא לשטח רק לצורך ההרכבה. במפעל, תנאי הבקרה טובים יותר ולכן ניתן להגיע לרמת דיוק ולרמת איכות גבוהים יותר. לעומת זאת, באלמנטים של שלד היצוק באתר, דרגת הבקרה נמוכה יותר הן מבחינת היכולת של מנהל האתר לעקוב מקרוב אחר כל פעולות הביצוע והן מבחינת רמת מקצועיות נמוכה של צוותי בניה רבים, שבאה לידי ביטוי בעיקר באתר בניה קטנים עד בינוניים. במקומות כאלה מהנדסי חברתנו היו עדים פעמים רבות לאיכות נמוכה של צוות העובדים וחוסר ידע בסיסי בתהליכי הבניה השונים.
קיימת חשיבות מרובה לערוך ביקורת תוך כדי תהליך ביצוע השלד, וזאת כיוון שחלק ניכר מאוד של הליקויים שאפשר לאתר בשלב זה, יוסתרו בעתיד על ידי החיפויים השונים (טיח, אבן, ריצוף וכדומה) ולא ניתן יהיה לאתרם. בנוסף, איתור בשלב מוקדם, יאפשר ביצוע תיקונים או שינויים אשר יצמצמו ואף יבטלו את הליקויים שאתרו.

 

סדקים בשלד המבנה
חיבור לקוי בין עמוד בטון לבין קירות בלוקים – שלד בטון של מבנה