פסק דין

בבית משפט השלום בתל אביב – יפו תא 24334/99 בפני כב' השופט ד"ר ק. ורדי בעניין:

1. יעקב סגל
2. מלבינה סגל

התובעים

 

נגד
שיכון עובדים בע"מ

 

הנתבעת

 

 

פסק דין

1. בפני תביעה שעילתה ליקויי בנייה. עפ"י כתב התביעה נטען שהתובע רכש דירה מהנתבעת בהתאם להסכם מיום 17/04/1995 (להלן:"ההסכם").

מדובר בדירה בגוש 6388 חלקה 597 ברחוב הוברמן 2/21 בפ"ת (להלן:"הדירה").

לטענת התובעים, בדירה נתגלו פגמים, קלקולים ואי התאמות, הם פנו מספר פעמים לנתבעת בבקשה לתיקון הנ"ל ולא קיבלו תשובה ברורה לפניותיהם, כשהקבלן של הנתבעת הסכים עם רוב טענותיהם אך לא ניתן לבצע את התיקונים והעבודות כשהם גרים בבית.

לטענת התובעים, הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שלא ביצעה את התיקונים שהיא חייבת לבצע עפ"י ההסכם תוך זמן סביר מהודעותיהם של התובעים, כשאת רוב הליקויים לא ניתן לתקן כי הקבלן, אחרי השנה הראשונה, עשה כמה תיקונים בדירה, אך כל הפגמים חזרו לקדמותם.

הסעדים שנתבקשו עפ"י כתב התביעה: .

לדרוש מהחברה-הנתבעת את החלפת הדירה כי היא לא עומדת בדרישות ההסכם.

 

2. פיצוי על הפרת ההסכם הנ"ל בסך 30,000.- ש"ח.

לטענת הנתבעת, בכתב ההגנה אכן קיימים מספר ליקויים מינוריים בדירת התובעים והנתבעת ו/או מטעמה היו מוכנים ועדיין מוכנים לתקנם, אולם התובעים מנעו ומונעים ממנה לתקנם בהעמידם בפניה דרישות שונות ומשונות, כשהתובעים מונעים מהנתבעת להיכנס לדירה ולתקן את הדרוש תיקון ובכך התובעים מפרים את ההסכם.

שני הצדדים הסתמכו על חוות דעת מומחים מטעמם.

 

3.. יש לציין שהתובעים לא היו מיוצגים ע"י עו"ד וניהלו את הדיון בעצמם, באמצעות התובע מס' 1.

בתחילה מיניתי, בהסכמת הצדדים, מומחה מטעם ביהמ"ש, אך לאחר שבביקור המומחה בדירה סירב התובע מס' 1 לאפשר לנציגי חברת סולל בונה להיות נוכחים בביצוע הבדיקה כיון שהם לא קשורים לטענתו לתביעה, לא בדק המומחה את הדירה.

בהתחשב בניסיון העבר, בהתמשכות ההליכים ובהסכמת הצדדים, החלטתי שהדיון יתנהל ללא חוו"ד מומחה של ביהמ"ש ואכן נשמעו ההוכחות בתיק תוך שמיעת המומחים מטעם שני הצדדים.

יש לציין גם שהתובע מס' 1 ויתר גם על חקירתו של מר רטיג בטענה שהוא משקר ואין לו מה לשאול אותו וכנ"ל על חקירתו של המומחה-מר זוהר מטעם הנתבעת. אני סבור שללא קשר לתוצאות התביעה, מגלה התובע מס' 1, לאורך כל ניהול הדיון, עזות מצח בכך שהוא מטיח השכם והערב האשמות קשות הן בעדי הנתבעת, הן בב"כ הנתבעת והן בביהמ"ש.

כך הסיכומים של התובעים מלאים הטחת האשמות קשות לגבי זיופים ושקרים של כל עדי ומומחי הנתבעת וכן טענות לשקרים של ב"כ הנתבעת תוך ציון בסיכומים שהשופט, למרות שברור לו שדרישות התובעים מוצדקות, עושה וממשיך לעשות הכל כדי לעזור לנתבעת לברוח מאחריות תוך אי שמירת השוויון בדיון.

באותו קו ממשיכים התובעים גם בתגובה להארכת המועד להגשת סיכומי הנתבעת ב8- ימים ובתגובתם על הסיכומים מטעם הנתבעת (למרות שלא הייתה להם כלל זכות תגובה) וכן בבקשה שנייה לשמירה על זכויות התובעים.

אני מביע את מורת רוחי מהטחת האשמות חמורות אלו, שאין להן כל בסיס וביסוס, שהתובע מס' 1, כבעל דין, מרשה לעצמו להטיח בקלות בלתי נסבלת שכזו בעדים, בב"כ הנתבעת ובביהמ"ש, בלא שתהיה להם יכולת להגיב וללא כל הצדקה.

לאורך כל הדיון ניסיתי לעזור לתובעים, שלא היו מיוצגים, לנהל את הדיון, להסביר להם את זכויותיהם ולשמור על זכויותיהם וגם פסיקתי נעשית כמובן לגופו של עניין ולא כדי לפגוע בתובעים.

התובעים בחרו להשיב על כך בהטחת האשמות קשות, תוך שהם עושים דין לעצמם בפניות לבימ"ש ואף בחריגה מסדרי הדין, כגון צירוף ראיות נוספות לכתב הסיכומים שלהם וכן בהגשת תגובה על סיכומי הנתבעת ללא קבלת רשות לכך מביהמ"ש.

יש לציין שהנתבעת הייתה מוכנה כבר בישיבה מיום 11/07/1999 לתקן את הנזקים ואף להדביק קרמיקה על כל הריצוף, אך בלא צורך לפנות את התובעים מהדירה והתובעים התנגדו לכך. התובע מס' 1 אף הצהיר ביום 11/04/2000 שהגובה של הליקויים לא אכפת לו ואפילו אם היה ליקוי אחד, שכן אם הנתבעת לא תיקנה את הליקוי במשך 5 שנים זאת אומרת שהליקוי לא ניתן לתיקון (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 11/04/2000, שורות 8-6) והודיע שוב שלא אכפת לו מה באמת הליקויים ובין שני הצדדים אין ויכוחים על הליקויים (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 11/04/2000, שורה 3) ושאינו מוכן לתיקון הליקויים כיום (עמ' 32 לפרוטוקול, שורות 25-23).

יש לציין שהתובעים לא תיקנו ולא ביקשו לתקן את כתב התביעה (עד לניסיון בתגובה לסיכומי הנתבעת, ניסיון שנדחה על ידי), כשאין בכתב התביעה סעד מבוקש לפיצוי בגין ירידת ערך אלא לפיצוי בגין הפרת ההסכם בכך שהליקויים לא תוקנו ע"י הנתבעת, כשבכל מקרה הסכום הנתבע מוגבל ל- 30,000 ש"ח (כשבהתאם לסכום זה גם שולמה האגרה).

 

4..לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות ובסיכומים, כולל בתגובת התובעים לסיכומי הנתבעת, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה לגבי חלק מהפיצוי הכספי הנתבע בלבד וזאת מהנימוקים כדלקמן: .

ראשית, אין מקום לקבלת הסעד של החלפת דירה, כשהתובעים לא הצביעו על זכאותם בדין לסעד זה וכן לא עפ"י ההסכם והעובדות.

לא מדובר כאן ולא הוכח (וגם לא נטען בכתב התביעה) מקרה של הטעיה או ניצול מצוקה לפי סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן שהתובעים גם לא עמדו במועדים הנקובים בסעיף, לא מדובר כאן ולא הוכחו אי התאמה, הפרה יסודית או עילת ביטול היכולה לקום מכוח חוק המכר או חוק החוזים המזכה את התובעת בסעד של החלפת הדירה. לאור הסכום הנתבע בסך 30,000.- ש"ח ולאור.