בדק בית | רטיבות

חדירת מים עקב אטימה לקויה

רטיבויות אלה הינן במרבית המקרים תוצאה ישירה של ביצוע לקוי לעבודות האיטום, בדרך כלל מחוסר ידע מקצועי ובעיקר בהקפדה על פרטי חיבור. במקרים אחרים, נפוצים פחות, נוצרת פגיעה באטימה כתוצאה מחוסר זהירות בהתקנה של מתקנים שונים (פרגולות לדוגמא) אל הריצוף.

בתקנים השונים שפרסם מכון התקנים הישראלי, ישנם הנחיות ברורות לגבי אופן ביצוע עבודות האיטום והחומרים שבהם אפשר להשתמש. הנחיות אלה מקיפות ומדייקות והצמדות להן, מבטיחה ביצעו אטימה מושלמת ולאורך זמן וזאת בהנחה שלא יגרמו חבלות.בחלק ניכר מן המקרים, חדירת הרטיבות הינה בנקודות טורפה. חדירה כזו מצביעה על חוסר ידע וחוסר הקפדה על הפרטים כמפורט בתקנים.  

סביב פתחי נקודות הניקוז 

הציור לקוח מתוך תקן  1205

פרט מעבר למרפסת

הציור מתוך תקן 1752

חיבור קיר לרצפה

הציור מתוך תקן 1752

עיבוי (קונדנסציה)

• הבידוד התרמי של האלמנט שבו נוצרת התופעה – ככל שכושר ההפרדה התרמי בין פנים המבנה לבין החוץ, קטנה תופעת העיבוי וזאת כיוון שהחלק הפנימי של האלמנט מתקרר פחות והטמפרטורה שלו קרובה יותר לזו של חלקים פנימיים במבנה. ב.  
• הטמפרטורה חיצונית – ככל שמחוץ למבנה קר יותר, כך גדל הפרש הטמפרטורות בין חוץ המבנה לבין הפנים וכתוצאה מכך, המישורים הפנימיים באלמנטים שחשופים לאוויר החיצוני מתקררים יותר.
• הטמפרטורה הפנימית – תופעה כימית ופיסיקלית בטבע הינה שאוויר יכול להכיל בתוכו כמות גדולה יותר של אדי מים ככל שהטמפרטורה שלו גבוהה יותר. לכן, ככל שהטמפרטורה הפנימית במבנה גבוהה יותר (לדוגמא אם משתמשים במערכות חימום), אזי האוויר יהיה רווי יותר. כשאויר זה בא במגע עם אלמנט קר במבנה (ראה הסברים בשני סעיפים קודמים), הוא מתקרר ואינו יכול להכיל בתוכו את אותה כמות של אדי מים שהייתה לפני כן. האדים העודפים, הופכים למים. מים אלה יוצרים את כתמי הטחב.
• הלחות הפנימית - ככל שדרגת הלחות בתוך החלקים הפנימיים של המבנה גבוהה יותר, תופעת העיבוי תהיה חמורה יותר. ישנם מבנים שבהם קיימת רטיבות ממקור אחר (לדוגמא נזילות מים מצנרת או חדירה של מי גשם עקב אטימה לקויה), שבהם קיים "מאגר" מים קבוע המספק אדי מים הנקלטים בתוך האוויר. כאמור לעיל, ככל שהאוויר חם יותר, כושר הקליטה שלו גבוה יותר.